כל הורה רוצה ילד מאושר וכל הורה רוצה להגיב בדרך הנכונה כשהילד מפוחד או עצבני. העצות מסביב יכולות להיות סותרות כשחלק יציעו להכיל ולחבק את הילד ואחרים יציעו להיות קשוחים יותר. אז בפעם הבאה שאנחנו מתמודדים עם ילד סיטואציה שאנחנו לא ממש יודעים איך להגיב אליה, כדאי שננסה את הטיפים הבאים.
להראות נוכחות
עבור ילדים רבים העזרה הטובה ביותר היא פשוט להיות ״שם״. לא תמיד צריך לעשות משהו מיוחד ולפעמים זה שהתפננו לראות אותם, להיות בסביבה יכולה לנחם. לעתים הפתרון הוא להחזיק אותם על הברכיים, לחבק אותם ולעתים כל שנחוצה היא הושטת יד כדי שהם ירגישו ביטחון ונוחות.
מעורבות במידה
כשאנחנו אומרים לילדים שלנו מה בדיוק עליהם לעשות ואיך נכון להם להתמודד עם מצבים מלחיצים ומאתגרים אנחנו למעשה מקשים עליהם בפתרון הבעיה. ילדים צריכים את העזרה שלנו אבל הם צריכים להרגיש בנוח ללמוד ולנסות בעצמם דרכים שיאפשרו להם לפתור את הבעיה.
תנועה
פעילות גופנית יכולה להיות מרגיעה מאד ובמיוחד בתקופות של מתח גבוה. בתוך כך נכנסת ריצה, משחקים עם תנועות מוטוריות גסות, קפיצות ומתיחות מאתגרות. הפעילות הגופנית יכולה לעזור להסיח את דעת הילדים, לשחרר אנדורפינים, להעלות את מצב הרוח ולהרגיע.
שיחה
פחד ואפילו עצבים יכולים להיות הזדמנות לשיחה. חשוב שהילדים שלנו יוכלו להביע את מה שהם מרגישים, שהם ילמדו לבטא את עצמם ולגלות כיצד השיחה עוזרת להם. לפעמים הקשבה של מספר דקות, ללא שיפוט ובלי לבטל את החרדה, עוזרת יותר מכל פעולה אחרת. יותר מכך, ילדים שמצליחים לבטא את עצמם בבטחה יכולים בטווח הארוך ליהנות מביטחון עצמי ובעקבות כך תחושת הפחד והעצבנות יכולה לרדת.
להרגיע אבל לא יותר מדי
לפעמים כל מה שאנחנו רוצים הוא שהילד שלנו ידע שהכול יהיה בסדר אבל בפועל לא תמיד הכול יהיה בדיוק כמו שאנחנו רוצים ולפעמים ישנן התמודדויות עד שהכול הופך להיות בסדר. הרגעה יתרה לא תורמת בטווח הקצר ולא בטווח הארוך כיוון שלעתים הילדים ״למודים״ הרגעה ומפסיקים להאמין בכך.
הבעה עצמית
ילדים יכולים להביע את עצמם בדרכים שונות כולל במילים אך לא רק. ציור של המצב, ביטוי כלפי בובה ו״משחק״ תפקידים יכולים כולם לעזור. בצורה זו אנחנו גם יכולים להבין מה עובר עליהם וגם יכולים להרגיש טוב יותר לאחר שפרקו את הקושי.
סבלנות
דווקא כשהילדים מפוחדים ועצבניים וכשאנחנו ההורים מתוסכלים חשוב לנסות למצוא את הכוחות להיות סבלניים. במקום לבקש מהילדים להתגבר על המצב ו״לעבור הלאה״, חשוב שננסה לשמור על תקשורת פתוחה, נגיב בשלווה ככל האפשר ונפתח פתח לשיח. כאשר אנחנו רגועים ושלווים אנחנו לא רק מרגישים טוב יותר אלא אנחנו מהווים דוגמה לילדינו כיצד רצוי להתנהג.
הבעת אמפטיה
לפעמים הילדים שלנו מפחדים או כועסים בהקשר לדברים שנראים לנו שוליים אך אנחנו לא רוצים לבטל ולשלול אותם. ברגע שאנחנו מנסים להביע אמפתיה לכל רגש, אנחנו למעשה אומרים לילדים שאין להם ממה לפחד וכי כל רגש שלהם מקבל את המקום. ביטול רגשות עלול להוביל את הילדים להיות מסוגרים יותר ולשתף פחות ולכן גם אם אנחנו לא בהכרח מבינים מה הוביל לרגש חשוב שניתן לו מקום.
התמודדות עם חרדות חוזרות
לעתים ההתנהגות של הילדים היא תוצאה של חרדה אשר חוזרת על עצמה. במקרה זה יש להיות עם אצבע על הדופק ולפעול לטפל בנושא כשאנחנו מזהים אותו. גם אם אנחנו לא חושבים שהילדים חווים חרדה אך אנחנו לא יודעים כיצד להתמודד עם ההתנהגות שלהם רצוי שנתייעץ עם אנשי מקצוע ונקבל בעצמנו את הליווי והתמיכה הנדרשים לנו.
אהבתי ושיתפתי