בריא לדעת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

המדע מסביר איך ניתן ללמוד כל דבר בצורה מהירה יותר

הכתבות החזקות ביותר לפני כולם בקבוצות של בריא לדעת

למידה מתמשכת היא מאמץ משתלם לחברה כיום. עם זאת, לרבים מאיתנו הרעיון של לקחת פסק זמן ביום עמוס ממילא כדי למלא את המוח שלנו במידע נוסף, נראה מטורף – ולעזאזל, כמעט בלתי אפשרי.

רוב צורת החשיבה הזאת, נובעת מהדרך ה"ישנה" של הלמידה. הדרך הישנה היא השינון, שינון ועוד פעם שינון. אך כמובן שקיימת דרך "חדשה יותר" כדי ללמוד.

ללמוד איך אפשר ללמוד, אם רוצים.

זה לא אומר שהשינון הוא חסר ערך, אלא רחוק מאד מכך. האקסיומה של: "השינון הוא אם כל הלמידה." קיימת מסיבה טובה. הבעייה היא שהלעטה חוזרת ונשנית של מידע היא בלשון המעטה, לא הדרך האידיאלית כדי ללמוד משהו. (וזה בדרך כלל התוצאה של סחבת, שרק מוסיפה למתח בעת לימודו של מידע חדש וכשמוצאים קושי בשמירה על אותו מידע.)

קיימות דרכים טובות יותר כדי ללמוד. אנו אומרים דרכים, מאחר וקיימות שיטות למידה רבות מתאימות והמיושמות על בסיס קבוע, ושאף מניבות תוצאות טובות יותר. במאמר זה, אנו רוצים להתמקד על שתיים מתוך השיטות הללו, וכן לספק כמה עצות ללמידה של דברים בצורה מהירה יותר, וזאת על פי המדע.

למה ללמוד מיומנויות חדשות:

"אם המדינות לא יעשו רפורמה במערכת החינוך, זה עלול לייצר אצלן פצצת זמן מתקתקת" – Alain Dehaze – מנכ"ל קבוצת אדקו (מקור)

אנו חיים בחברה וכלכלה משתנים, שבמהירות רבה הופכים להיות לדבר אוטומאטי, ונתונים ומידע כיום, נוצרים יותר מאי פעם בעבר. במאי 2018, במאמר ב"פורבס", המחבר כתב: "יש 2.5 קווינטיליונים בייט של נתונים הנוצרים מדי יום." והוא ממשיך, "רק במהלך השנתיים האחרונות, נוצרו 90 אחוזים מהנתונים בעולם."

צריך לקרוא זאת שוב ,אם צריכים. יש לזכור שהמאמר נכתב לפני שנה וחצי.

רוב המדינות נמצאות כרגע בשלבים המוקדמים של "כלכלת ידע". על פי כלכלה זאת, ההון האינטלקטואלי שברשותה, יקבע את הערך הכספי, ובסופו של דבר, את העתיד. במלים אחרות, הביטוי "ידע הוא כח" הוא הרבה יותר רלוונטי מאי פעם.

כתבות שבריא לדעת
דרכים ליהרדם מוקדם

6 צעדים פשוטים שיגרמו לכם ללכת לישון מוקדם

אכילה מהירה

9 הרגלים לא בריאים שגורמים למחלות והשמנה

על פי דברי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), הידע המבוסס על ההון, כולל "מיגון נרחב של נכסים מוחשיים, כגון מחקר, נתונים, תוכנות ומיומנויות תכנון, שמצליחות ללכוד את התחכום האנושי."

Alan Wyckoff, מנהל המדע, הטכנולוגיה והתעשייה ב-OECD : "יצירתו ויישומו של הידע הוא… קריטי ליכולת החברות והארגונים לפתח כלכלה עולמית תחרותית, וליצור תעסוקה בשכר גבוה."

איך אפשר ללמוד כל מיומנות בצורה מהירה יותר

עצה 1: לחשוב על "הזכיה במיומנות" כעל משחק דומינו

בעוד שמשכורת טובה מספקת ביטחון מסויים, חשבון הבנק נמצא הרחק מרק יתרון של מיומנויות חדשות שנרכשו. לדברי מחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת Comell, למידתה של מיומנות חדשה, מותירה את רישומה על יכולות הלמידה במוח.

יתכן והתוצאה המפתיעה ביותר של המחקר, היא השינוי הרדיקאלי שחל מבחינת יכולות המוח, כפי שזה בא לידי בעת למידתה של מיומנות חדשה. בצורה מפליאה, השינויים הרדיקאלים הללו לא מוגבלים לאיזורים במוח הקשורים למיומנות ספציפית, במקום זה, מטא אנליזה שנערכה במחקר ה-38, גילתה שהתפקודים המבצעיים של המוח – והמעורבים בקשב, בשליטה ובתכנון – הופיעו כפועלים בצורה יותר יעילה.

בצורה יותר ספציפית, המוח מגדיר מחדש את הרשתות הסלולאריות שלו, כדי להאיץ את קצב עיבוד המידע שבמוח. השינויים הללו במוח, כל כך חזקים, עד שהמדענים שניתחו את נתוני המחקר, כדי שישמשו אותם בטיפול במצבים נוירולוגיים. ההתערבויות שנלקחו בחשבון, כוללות את אלו ששימשו כדי לשפר את תפקוד המוח אצל אנשים שמזדקנים, וכן אצל חולים הסובלים מפציעה או מחלה במוח.

איך כל המחקר הזה יכול להועיל? בשני דברים:

  • למידתה של מיומנות חדשה, תבוא לידי ביטוי באופן דרסטי בצורה יעילה יותר במוח, ו:
  • ברגע שנרכשת מיומנות חדשה, הוספתן של מיומנויות חדשות, תהיה בצורה קלה יותר.

נקודה מספר 2 בפועל, משרתת בתפקיד כפול תוך הסתייגות מבחינת כל היתרונות הללו – צריך לרצות כדי לאמץ את הלמידה לאורך כל הדרך כאורח חיים, וזאת כדי לשמור על מוח חד יותר. יתר על כן, כל השינויים המועילים הללו, מהווים את נקודת הפתיחה, וכשמחליטים ללמוד מיומנות חדשה, כך אפשר להפוך לבקיאים יותר.

עצה 2: האצת הלמידה בכך שלוקחים הפסקות קצרות על בסיס קבוע

"כל אחד חושב שצריך 'פרקטיקה, פרקטיקה, פרקטיקה', כשלומדים מיומנות חדשה. במקום זה, גילינו שבדיקה מוקדמת בדרך כלל, עשוייה להיות קריטית ללמידה, בדיוק כמו הפרקטיקה." – Leonard G. Cohen M.D. Ph.D (מקור).

דנו על כך מעט כבר בהתחלה, בכך שכשמדובר השינון, הניסיון להלעיט את המוח במידע, הוא רעיון רע. זה מגביר את הלחץ, לא יעיל ולא תורם כלל למוח לכך שיוכל ללמוד בצורה הטובה ביותר.

יתכן ואתם יודעים את זה כבר. אולם, אולי מה שאינכם יודעים, הוא זה שהמנוחה עשוייה להאיץ את הלמידה מאשר הלמידה עצמה ! כן ! שוב: מנוחה – כלומר, לא לנסות ללמוד כלום – מה שיכול להאיץ את למידת המיומנות בצורה מהירה יותר מאשר הלמידה בפועל.

(כן, קראתם נכון).

ממצא מפתיע זה, התגלה במחקר שנערך על ידי המכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ, והוא פורסם בכתב העת "הביולוגיה העכשווית". הנבדקים במחקר, חבשו על ראשם סורק מוח, והתבקשו להקליד סדרות של מספרים בידם השמאלית במשך 10 שניות לפני שהתבקשו לקחת הפסקה של 10 שניות. המשתתפים חזרו על העבודה ונחו, וזאת במחזור של 35 פעמים. תהליך החשיבה לגבי המנוחה היה פשוט: כדי להפחית את העייפות המנטאלית והגופנית. התברר שזמני המנוחה, עשו משהו נוסף:

"שמתי לב ש…. (ה)מוח כאילו השתנה הרבה יותר במהלך זמני המנוחה, מאשר במהלך זמני ההקלדה." אומרת ד"ר Marlene BOnstrup, פוסט-דוקטורנטית ועמיתה ב-NIH. ההבחנה הזאת פעלה, בניגוד לשנים רבות של מחקרים שהצביעו על כך שפעילות גלי המוח טרום המנוחה הם מהירים יותר – ובמנוחה – כפי ששוער קודם לכן, הפכו להיות לפחות פעילים.

למה הכוונה? שני דברים:

  • הביצועים משתפרים בצורה משמעותית לאחר תקופה קצרה של מנוחה.

לדברי ד"ר Bonstrup, פסקי זמן קצרים של מנוחה, מביאים למדדים גבוהים יותר מבחינת שיפור הביצועים, מאשר הפרקטיקה. ניתוח זה מדגיש את התפקיד הקריטי שהמנוחה משחקת כשמדובר בלמידתה של כל מיומנות חדשה.

יש לקבוע תקופות זמן קצרות של מנוחה, כשלומדים מיומנות חדשה, או מבצעים משימות חשובות.

נוירולוגים, מומחי ביצועים ואחרים, אומרים זאת כבר במשך שנים. תקופות קצרות של מנוחה בין תקופות העבודה, חיוניות כדי להניב תוצאות איכותיות.

מחשבות אחרונות: עצתו של אלון מאסק

כפי שנראה כעת, למידה לאורך החיים היא מאמץ משתלם. עם זאת, אין צורך להיכנס ליותר מדי לחץ או לתת לזה להשתלט עלינו. דנו על איך ללמוד כל מיומנות בצורה מהירה יותר, וזאת באמצעות שתי שיטות:

  • מיטוב וניצול של הפסקות קצרות.
  • לזכור תמיד שיש לעסוק בלמידתו של משהו חדש.

אולם, ללא ספק קיימות דרכים אחרות, כדי להאיץ את הלמידה וללמוד מיומנויות חדשות, ויתכן שהאדם המוסמך ביותר כדי לענות על הדיון הזה, הוא לא אחר מאשר הלמדן והיזם הסדרתי, Elon Musk . ב- Reddit AMA (תשאלו אותי על כל דבר), זה מה שהיה למאסק לומר:

"אני חושב על כך שרוב האנשים יכולים ללמוד הרבה יותר ממה שהם חושבים שהם מסוגלים, והם מוותרים בקלות מבלי לנסות קודם. חשוב לראות בידע כסוג של עץ סמנטי – ולוודא שמבינים את העקרונות הבסיסים, כלומר, את הגזע והענפים גדולים קודם לכן… ואז את העלים/הפרטים, או שלא יהיה להם במה להיתלות."

מדבריו של אדם חכם וסופר גאון (בלשון המעטה).

שתפו עם חברים ומשפחה, הם עוד יודו לכם!
שיתוף
וואטסאפ
ציוץ
שלח לחבר/ה
טלגרם

תגובות לכתבה

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

להיות בריאים יותר בכל פלטפורמה, הצטרפו אלינו

בריא לדעת מציג מידע כללי בתחומי בריאות ואורח חיים ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי. תכני בריא לדעת אינם בגדר המלצה או עצה או ייעוץ רפואי. השימוש באתר באחריות בלעדית של הגולש/ת.

בריא לדעת בשבילך

נפש

לחוצים ולא ידעתם על כך ? הנה 9 סימנים לכך שאתם לחוצים !

היתרונות של השום

11 הדרכים ששום משפיע על הבריאות שלכם ולא ידעתם

9 מאכלים הטובים ביותר לסוכרת

איזו פעילות גופנית היא הטובה ביותר, כדי לשרוף מקסימום קלוריות ובמינימום זמן?

באותו נושא