מלח. כמה גרגרים שיכולים להעלות את רמת האוכל מתפל וחסר טעם לטעם הנשגב. עם זאת, יותר מדי מלח עלול להביא בעיות כמו לחץ דם גבוה, ואף להגביר את הסיכון לפתח בעיות בכליות, התקפי לב או שבץ. יש אנשים, שהתשוקה למלח אומרת שהם אוכלים הרבה יותר מלח מאשר הגוף שלהם צריך. אבל מה מביא את התשוקות האלה? והאם הם סימן לבעיה או למחסור?
כמה זה יותר מדי?
אז איך אתה יודע מתי האהבה שלך למאכלים מלוחים היא יוצאת מן הכלל ואיבדה שליטה? האם זה כשאתה פשוט צורך מלח קצת יותר מאשר אלה שסביבך, או זה כשאתה באמת משתוקק למלח? בעוד גוף האדם מכיל כ 250 גרם של נתרן על פני נוזלי הגוף כמו דם, שתן, וזיעה, הצריכה המומלצת למלח הינה עד 200 מ"ג ליום.
למעשה, ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי מציעות צריכה של לא יותר מ 5 גרם של מלח (המספק מתחת ל2,000 מ"ג של נתרן) מדי יום. זה פחות מכפית מלח ביום כולל כל הארוחות והחטיפים. אם בסופו של דבר אתה צורך יותר מלח, כדאי למצוא דרכים לרסן את זה.
מה גורם לנו להשתוקק לאוכל מלוח?
כדי להבין איך להילחם עם התשוקה שלך לדברים מלוחים, ייתכן שיהיה עליך קודם להבין מדוע זה קורה שאתה משתוקק לכל כך הרבה מלח. הנה כמה מן הסיבות הנפוצות שיכולות לגרום להשתוקק למלח.
1. התייבשות
הזעה מוגברת, שלשולים, הקאות או צריכת נוזלים לא מספקת עלולה לגרום לך להתייבש ואפילו להביא לתשוקה למלח. זה קורה בגלל שאתה מאבד הרבה נתרן מהגוף שלך יחד עם הנוזלים שאתה מוציא מהגוף במהלך השתנה או הזעה, או כאשר אתה משלשל צואה מימיית. כדי לפצות על אובדן זה של נתרן, וכדי לשחזר את מאזן המלחים במערכת שלך, הגוף משתוקק באופן טבעי למאכלים מלוחים. לכן חלק מהפתרונות למי שהתייבש מכילים בדרך כלל מלחים מינרליים כמו גם סוכר כדי לעזור לגוף להחזיר את האיזון.
2. תשוקה למזונות מלוחים אחרי אימון גופני
אם אתה מוצא את עצמך משתוקק למאכלים מלוחים לאחר האימון, זה יכול להיות פשוט כי הגוף שלך מנסה להחליף נתרן שאבד באמצעות זיעה במהלך הפעילות הגופנית. במחקר אחד, החוקרים העריכו העדפה של נבדקים לכמות מלח בקערה של מרק עגבניות לפני ואחרי אימון. הם השתמשו בסטודנטים שלא עושים פעילות גופנית, וכמות ההעדפה שלהם למלח לפני האימון נרשמה כהעדפת מינימום. מהמחקר עולה כי אחרי שהנבדקים עסקו בפעילות גופנית הייתה עלייה של 50% במלח הנחוץ להוסיף למרק, לעומת בסיס המינימום שנמדד לפני שאותם נבדקים התאמנו.
3. מחסור מינרלי
חוסרים מינרליים גם עלולים לגרום השתוקקות למזון מלוח. יש איזון עדין בין רמות מלחים ומינרלים בגוף. לפעמים, חוסר של אשלגן, סידן, או אפילו ברזל, עלול לגרום לך להשתוקק למלח.
4. מחלת אדיסון
אלו עם מחלת אדיסון חווים מחסור טוטאלי או חמור מאוד של הורמוני יותרת הכליה, כולל אלדוסטרון המווסת את רמות המים והמלח. אם אתה סובל ממחלה זו, אתה עלול לחוש עייפות קיצונית, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, לחץ דם נמוך, עוויתות שרירים וחולשה, בחילה, סחרחורת, שלשולים, הקאות, או אפילו דיכאון ועצבנות. הגוף אינו שומר על איזון מלחים נכון כאשר יש לך מחלת אדיסון. כאשר כמויות גדולות של מלחים הולכים לאיבוד, אתה מוצא את עצמך בהשתוקקות למזונות מלוחים כדי להחליף את המלח שאבד.
5. התמכרות למלח
החוקרים אומרים כי התשוקה שלך עשויה להיות סימן עמוק יותר להתמכרות מלח. החוקרים אמרו כי יש ראיות נוירופסיכיאטריות שלמזונות מלוחים יש השפעה דומה כמו אופיום קל. מצב זה נקרא "התמכרות למזונות מלוחים", התמכרות זו למלח מגרה דופמין וקולטי אופיום בחלקים של המוח שאחראים על ההנאה והגמול. זה גורם לך להרגיש שמזון מלוח טעים יותר, ולהביא דחף או השתוקקות לאותם מזונות מלוחים כאשר אתה חווה נסיגה באופיום.
