אין ספק שהבית מעניק לנו תחושות של משהו מוכר ומקור לנחמה. אנחנו יכולים לשהות בחוץ כל הלילה, ופתאום, ללא כל אזהרה מוקדמת, מתעוררת אצלנו הכמיהה ל"פשוט ללכת הביתה". האם יתכן שהבית שלנו למעשה מהווה זרז חשאי לתחושות של חרדה?
הבה נתחיל לחקור את השערת הביופיליה (ההשערה על כך שלבני האדם יש קשר קרוב עם בעלי החיים והצמחים – מורפיקס – ש.כ.). השערה זאת הוצעה על ידי חוקר הטבע, הביולוג והסופר, אדוארד או. ווילסון בשנת 1984, בספרו 'ביופיליה'. השערת הביופיליה, או "BET", וזה על הרעיון שבני האדם מקיימים קשר מוטבע ואינטימי עם הטבע.
כל דפוסי החיים הנוכחיים המודרניים – של התעשיה הכבדה (והזיהום), האובססיה לכסף וההתמכרות לטכנולוגיה – הפרידו אותנו למעשה ממצבנו הקודם, מה שגרם לנו לקונפליקט בתת המודע שלנו.
התיאוריה של ווילסון הגיונית, כשמתבוננים עליה מנקודת מבט אבולוציונית. לא מזמן, האדם נהג לגור בין יסודות החיים, ובמקלטים בסיסיים כגון מערות וענפי העצים. בזמני הפעילות, אפשר היה למצוא את הגברים, הנשים והילדים כשהם מחוץ למקומות המגורים שלהם, צדים ואוספים מזון, מים וכל הדברים האחרים הדרושים לקיום חיי היומיום.
מה הקשר בי השערת הביופיליה ובין החרדה הנגרמת בגלל הבית?
אם מר ווילסון אכן צודק, ההפרדה שלנו מהבית, פירושה להפריד אותנו מבית הגידול הטבעי שלנו – ואף אחד לא יכול להרגיש בסדר עם תחושת הגלות ! רעיון נוסף הוא שהטבע מסמל חיים וחיוניות. ואמנם, הצמחים והעצים – שהם שניים מהדברים הנפוצים ביותר בטבע – מאשרים את החיים. עובדה שיכולה לעזור ולהסביר, למה אנו מוצאים פרחים ושתילים המקשטים את רוב בתינו ומרחבי העבודה שלנו.
ההשערה יכולה לעזור ולהסביר גם למה אנשים רבים יוצרים טבע במרכז הבית שלהם (אם תרצו) שבו הם חיים – קונספט הידוע בשם 'תכנון ביופלי'.
במלים אחרות, כיונקים, אנו בני האדם – ולמרות האינטליגנציה המתקדמת שלנו, למעשה, מתעקשים בצורה נחרצת על ההיפך – ורוצים לחזור לבתינו המקוריים, למקורות. כאן המקום להעיר, שהשערתו של ווילסון צוברת תהודה, אם לוקחים בחשבון את העובדה שבני האדם הם הזן היחיד שלא מתגורר בפועל בעולם הטבעי.
לכל הפחות, השערת הביופיליה גורמת לנו לחשוב על הקשר שיש לנו עם הטבע. בין אם זה מסביר את החרדה העמוקה הנעוצה שחלק מאיתנו (כולם?) חווים בבית, כפי שיוכלו להצביע על כך הפסיכואנליטיקנים שבינינו.
הדרכים בהן הבית עלול לגרום לנו לחרדה
לגבי השערת הביופיליה כמאמר מוסגר, אנו כן יודעים שהסביבה יכולה להשפיע על חלק האנשים מבחינת הלך רוחם. בהתחשב בכך שהבית הוא אכן סביבה, סביר להניח שהוא עלול לעורר רגשות של חרדה, אבל למה? להלן 9 סיבות אפשריות לכך שהבית עלול לתת לנו תחושות של חרדה.
מקומכם שרוי באי סדר ובחוסר ארגון
טוב, את זה יש לבדוק. על פי סקר שנערך על יותר מ-1000 אמריקאים בגילאי 18 שנים, 47 אחוזים מהם חשים דאגה באופן קבוע לגבי הסדר בביתם. כמו כן, מדענים יודעים שאי סדר מוגזם, מעלה את רמות הקורטיזול. מבחינת הפסיכולוגיה של היום, הורמון המתח, הקורטיזול "הוא אוייב הציבור מספר אחד," ורמות גבוהות של ההורמון, גורמות להפרעות בלמידה ובזיכרון, במערכת החיסון, במטבוליזם ועוד.
מה צריך לעשות: להתחיל בקטן דרך אירגון הארון בחדר השינה שלכם, או במגירות המטבח. בסופו של דבר, תתחילו לחשוב יותר בגדול, ותקדישו יותר זמן לפרויקטים. אויב החרדה הוא הנקיטה בפעולה. עשו זאת.
אתם מעמיסים יותר מדי על כתפכם
נשים מושפעות בצורה לא פרופורציונאלית מחרדת משק הבית, ומצב זה משפיע על 87 אחוזים מאוכלוסית הנשים. 80 אחוז מהנשאלים בסקר, ציינו כי הם נוטלים על עצמם יותר אחריות מבחינת משק הבית, מאשר בן זוגם. המספרים הללו הגיוניים, כשלוקחים בחשבון שהנשים נוטות לקחת על עצמן יותר את האחריות על הבית, מאשר שותפיהן הגברים.
לעבוד (60% מהנשים מהוות בפועל את כוח העבודה) ולנהל בית, מעוררים מתח רב, ומגבירים את הסיכון לתחושות של חרדה.
מה צריך לעשות: נהלו שיחה כנה עם בן זוגכם, תוך שמירה על פתיחות להשקפותיהם. היו מנומסים ולא מתגוננים, מאחר ושיחה רגועה מגבירה את הסבירות להגעה להסכמה בנוגע לאחריות על משק הבית.
אתם החולים מבין דיירי הבית
חשוב שדיירי הבית יהיו עם אותה נקודת מבט – או לפחות קרובים אליה. על פי הסקר שנערך על ידי בית הספר Chan לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, 32 אחוזים מהאנשים החווים חרדה מתמשכת, ציינו את המתח המתקיים בין דיירי הבית כגורם מספר אחד ללחץ שלהם. מערכות היחסים המתוחות עם בני הזוג, עלולות להחריף את החרדה הבסיסית, מה שעלול להישאר עוד זמן רב גם לאחר עזיבת הבית.
מה לעשות: יש לשמור על מערכות היחסים "מאורגנות", תוך הגדרת המגבלות ויצירתו של אקלים חיובי. יש ליצור תרבות שבה הדברים שצריכים להיות מטופלים, אכן יטופלו בצורה פתוחה, ובאווירה מסבירת פנים.
אינכם אוהבים להיות בתנועה
זה אינו סוד שחוסר פעילות זה דבר רע, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיסית עבורנו. כשהגוף במצב נייח, כך גם המוח. ככאלה, סביר יותר שנחווה מחשבות חרדתיות כשאנו נמצאים בחוסר פעילות. מטא-אנליזה מתוך תשעה מחקרים, שנערכו על ידי בית הספר למדעי הפעילות הגופנית והתזונה מאוניברסיטת Deakin, באוסטרליה, גילו התאמה ישירה בין: א) שעורי הזמן בהם האדם יושב בכל יום ובין: ב) הסימפטומים של חומרת החרדות.
מה לעשות:
האם אתם יושבים כל היום בעבודה? אם כן, קרוב לוודאי שזה לא יהיה רעיון טוב להגיע הביתה ומיד להתיישב ולעבור למצב של נייחות. גישה טובה יותר לנקוט בה, הינה לתפוס תנומה של שעה לפני אימון גופני למשך שעה, או שעתיים. או לכל הפחות, לצעוד במשך כ-30 דקות לפני שחונים עם הרכב.
מעט אור טבעי
אם ביתכם נראה כמו חלק פנימי של מערה, זה הזמן לשנות את פני הדברים. למעט באם אתם ערפדים, מתברר שמעט מדי חשיפה לאור טבעי, עלולה לגרום למלנכוליה. מחקר נוירולוגי הראה שחשיפה לאור השמש, מגרה את ייצור הסרוטונין הכימי במוח – הנוירוטרנסמיטר האחראי על יציבות מצב הרוח.
מה לעשות:
דבר ראשון בבוקר, פתחו את התריסים. לאחר מכן, צאו להליכה מחוץ לבית אם מזג האוויר מאפשר זאת. אם אתם עובדים במשרד, נסו להשיג שולחן קרוב לחלון – או לדלת. נסו לצאת החוצה במהלך ההפסקות.
האסתטיקה
האם אתם גרים באותו מקום במשך שנים ולא שיניתם את המקום? הוספתה של תפאורה, יכולה להעניק תחושה טובה יותר, בעוד שלהישאר באותו מצב, עלול להגביר את סימפטומי החרדה בצורה מוגזמת. במחקר רב תחומי על שביעות רצונם של מטופלים במרפאות לבריאות הנפש באוסטרליה, צורת עיצוב אסתטית ומושכת, יכולה להוריד את רמות החרדה והלחץ, ולקדם "תוצאות חיוביות מבחינת בריאות הנפש".
מה לעשות:
ייעדו איזור או חדר בביתכם למען זמן של שקט. שיקלו להוסיף גינה קטנה או ריהוט בבית שאפשר להציב בהם שתילים, או כל חפצים טבעיים אחרים.
המקרר שלכם מלא במוצרים מעובדים
איננו יכולים לדון על בריאות נפשית ולא להזכיר את נושא התזונה. העובדה היא שהמזון שאתם שמים בפה, משפיע על תחושותיכם – ומזון מעובד הוא דבר גרוע ביותר ביחס לכך. אין ספק שזה הקישור המתקיים בין צריכתם של מזונות מעובדים ובין התחלתה של תחושה חרדה, הקושרים בין היעדר האנרגיה הזמינה עבור המוח, ומה שעלול לגרום לערפול במוח.
מה לעשות:
ראשית, דעו שכל דבר שאתם מכניסים לפיכם, משפיע על המוח. שנית, אכלו מזון שהוכח מבחינה מדעית ככזה המגן או מחזק את תפקוד המוח.
אתם חובבי דיגיטליות
האמריקאים מבלים את זמנם בממוצע כ- 11 שעות ביום מבחינת צריכת המדיה. למה זאת בעיה? על פי מחקרים קליניים רבים, שכיסו מערך של נושאי צריכה מבחינת בריאת הנפש, תלות יתר על הטכנולוגיה, קשורה בקשר ישיר לתחושות חרדה ודיכאון.
החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה מציינים ש"שימוש במדיה החברתית פחות ממה שרגילים מבחינה נורמאלית, עשוי להוריד בצורה משמעותית את תחושות הדיכאון והבדידות".
המדענים אוניברסיטת טולדו, גילו קשר ישיר המתקיים בין צפיה רצופה בטלויזיה ובין תוצאות גרועות מבחינת בריאות הנפש. מאז שנת 2018, "הפרעת גיימינג" ו: "הפרעת חרדה של מדיה חברתית" הם שני מצבים מבחינת בריאות הנפש שהוכרו מבחינה רפואית.
מה לעשות:
יותר מכל דבר אחר, יש להגביל את הזמנים שמבלים בהם בתקשורת החברתית. יש לשקול ולהוריד את אפליקצית PC ושל טלפון נייד, שיכולים לעקוב אחר הזמן שבו אתם מבלים באתרים כאלה.
אין לכם אף אחד לחלוק. כמו פעם
כשאתם חווים חרדה, הדבר האחרון שתרצו, הוא שיהיו אתכם אנשים. ככל שאתם נמצאים במצב של נייחות ובחוסר מעש, היעדר אינטראקציה חברתית עלולה לגרום להעלאתן של מחשבות שליליות בצורה מוגזמת. אצל אנשים מסויימים, העובדה שהם צריכים להתמודד עם בעיות כאלה לבד, עלולה לגרום לסימפטומים של חרדה או להחמיר אותם.
מה לעשות: למרות שהחרדה שלכם עלולה להשתקף בכל מיני צורות, מצאו חברים עכשיו, ושוב – או שתיגשו אליהם. יתכן ותגלו שזה מקל במעט על המתח הזה.
מחשבות אחרונות
בהתחשב בשכיחות ובנסיבות החרדה, עלינו להזכיר זאת בהקשר של הפרעת חרדה.
הפרעות חרדה כגון היווצרותה של הפרעת חרדה (GAD), גורמות לאנשים מצב של תחושות חרדה, וללא כל סיבה הנראית לעין – תלוי במה שמקיף אותם. בעקבות זאת, הגיוני מתוך נקודת מבט של בריאות הנפש, לכך שמישהו המועד לתחושות חרדה, יחווה אותה בבית לעתים קרובות יותר, מאשר האוכלוסיה הכללית.
חשוב לזכור שחרדה זה מצב בר-טיפול. אם אתם נלחמים בחרדה לעתים תכופות, הטוב ביותר יהיה לגשת לאיש מקצוע רפואי מוסמך להתייעצות, או למומחה לבריאות הנפש.
