כאשר תפקוד הכליות נפגע, עלולים להופיע שינויים במערכות שונות בגוף. עם זאת, מחלות כליה, במיוחד בשלבים המוקדמים, עשויות להתפתח ללא תסמינים מורגשים כלל.
הנה שמונה סימנים שעשויים להופיע במצבים של פגיעה בתפקוד הכליות.
1. נפיחות ברגליים ובאזור העיניים
אחד מתפקידי הכליות הוא לסייע לגוף להיפטר מעודפי נתרן ונוזלים באמצעות השתן.
כאשר יכולת זו נפגעת, עלולה להתרחש הצטברות נוזלים ברקמות הגוף. התוצאה עשויה להיות נפיחות בקרסוליים, בכפות הרגליים ולעיתים גם באזור הפנים והעיניים.
נפיחות יכולה להופיע מסיבות רבות אחרות, ולכן אינה מעידה בהכרח על מחלת כליות.
2. שינויים בכמות השתן ובמראהו
שינויים בהרגלי ההשתנה עשויים לעיתים לספק מידע על מצב מערכת השתן והכליות.
בין השינויים האפשריים ניתן למצוא ירידה בכמות השתן, השתנה תכופה יותר בלילה או הופעת שתן קצפי באופן מתמשך.
קצף בשתן עשוי להופיע גם מסיבות שאינן רפואיות, אך לעיתים הוא קשור לנוכחות חלבון בשתן, מצב המחייב בירור.
גם הופעת דם בשתן מצריכה בדיקה רפואית, אפילו בהיעדר כאבים.
3. עייפות וחולשה שאינן מוסברות
הכליות מייצרות הורמון בשם אריתרופואטין, המעודד את מח העצם לייצר כדוריות דם אדומות.
במחלות כליה מתקדמות עלולה להיפגע הפרשת ההורמון, וכתוצאה מכך להתפתח אנמיה.
אנמיה עשויה לגרום לעייפות, לחולשה ולירידה בסבילות למאמץ.
עם זאת, עייפות היא תופעה נפוצה מאוד, והיא יכולה לנבוע גם ממחסור בשינה, מחוסרים תזונתיים וממצבים רפואיים אחרים.
4. עור יבש ותחושת גרד
במחלות כליה מתקדמות עלולים להופיע שינויים במאזן המינרלים בגוף והצטברות של חומרים שהכליות מתקשות לפנות.
שינויים אלה עשויים להיות קשורים לגרד מתמשך ולעור יבש.
הגרד עלול להופיע באזורים שונים בגוף ולעיתים להפריע לשינה.
חשוב להדגיש כי עור יבש וגרד נפוצים גם במצבים שאינם קשורים לכליות, ובהם אלרגיות ומחלות עור.
5. קוצר נשימה
ירידה משמעותית בתפקוד הכליות עלולה לגרום במקרים מסוימים להצטברות נוזלים בגוף, לרבות בריאות.
מצב כזה עשוי להקשות על הנשימה, במיוחד כאשר מצטברים נוזלים בכמות משמעותית.
גם אנמיה הקשורה למחלת כליות עשויה לתרום לתחושת קוצר נשימה בזמן מאמץ.
קוצר נשימה חדש, פתאומי או חמור מחייב הערכה רפואית דחופה, משום שהוא עלול להצביע גם על בעיות בלב או בריאות.
6. ירידה בתיאבון וטעם לא רגיל בפה
כאשר תפקוד הכליות נפגע באופן משמעותי, חומרי פסולת מסוימים עלולים להצטבר בדם.
במצבים מתקדמים עשויים להופיע בחילות, ירידה בתיאבון, ריח נשימה חריג או תחושת טעם מתכתי בפה.
תופעות אלה אינן ייחודיות למחלות כליה, ויכולות להיגרם גם מתרופות, מבעיות בחלל הפה ומגורמים נוספים.
7. כאבים באזור המותניים
הכליות ממוקמות בחלק האחורי של הבטן, משני צדי עמוד השדרה ומתחת לצלעות.
מחלות כליה כרוניות רבות אינן גורמות לכאב, אך מצבים מסוימים, כמו אבנים בכליות או זיהום בכליה, עלולים לגרום לכאבים באזור המותניים.
כאבים המלווים בחום, בצמרמורות או בדם בשתן מחייבים בירור רפואי בהקדם.
8. קשיי ריכוז ותחושת בלבול
במצבים מתקדמים של פגיעה בתפקוד הכליות, הצטברות חומרי פסולת בדם עלולה להשפיע גם על מערכת העצבים.
כתוצאה מכך עשויים להופיע קשיי ריכוז, שינויים בערנות ולעיתים בלבול.
גם אנמיה והפרעות במאזן המלחים עשויות לתרום לתסמינים אלה.
בלבול פתאומי הוא סימן המחייב בדיקה רפואית דחופה, ללא קשר לסיבה האפשרית.
כיצד ניתן לבדוק את תפקוד הכליות?
הדרך האמינה להעריך את תפקוד הכליות אינה מבוססת על תסמינים בלבד.
בדיקות דם למדידת קריאטינין ולהערכת קצב הסינון הכלייתי (eGFR), לצד בדיקות שתן לזיהוי אלבומין, מסייעות באיתור פגיעה כלייתית.
בדיקות אלה חשובות במיוחד במצבים של סוכרת, לחץ דם גבוה או גורמי סיכון נוספים.
לסיכום: פגיעה בתפקוד הכליות אינה תמיד מלווה בסימני אזהרה ברורים. זיהוי שינויים חריגים, בירור רפואי מתאים ומעקב אחר גורמי סיכון יכולים לסייע בגילוי מוקדם ובמניעת החמרה של מחלות כליה.
