מדוע המינרלים האלה חשובים?
מגנזיום משתתף בתהליכי הפקת אנרגיה, בתפקוד העצבים והשרירים ובבניית העצמות. הוא מסייע גם בוויסות רמות הסוכר ולחץ הדם.
אשלגן נחוץ לפעילות תקינה של התאים, להעברת אותות עצביים ולהתכווצות השרירים, ובהם שריר הלב. צריכה מספקת שלו כחלק מתזונה מתאימה תורמת לשמירה על לחץ דם תקין.
סידן הוא מרכיב מרכזי בעצמות ובשיניים. בנוסף, הוא משתתף בהתכווצות השרירים, בהעברת אותות עצביים ובקרישת דם תקינה. בניגוד לטענה נפוצה, תפקידו אינו למנוע קרישי דם.
אילו סימנים עשויים להופיע?
במחסור במגנזיום: ירידה בתיאבון, בחילות, עייפות וחולשה עשויות להופיע. במחסור משמעותי יותר ייתכנו נימול, התכווצויות שרירים והפרעות בקצב הלב. מחסור חמור עלול להשפיע גם על רמות האשלגן והסידן. מחסור הגורם לתסמינים אינו שכיח בקרב אנשים בריאים רק בגלל צריכה תזונתית נמוכה.
ברמות אשלגן נמוכות: ייתכנו חולשת שרירים, עייפות, התכווצויות ועצירות. ירידה קלה עשויה שלא לגרום לתסמינים, ואילו ירידה משמעותית עלולה לפגוע בפעילות השרירים ובקצב הלב. צריכה נמוכה מהמזון בלבד אינה הסיבה השכיחה לירידה משמעותית באשלגן בדם.
ברמות סידן נמוכות בדם: עלולים להופיע עקצוצים סביב הפה ובאצבעות, התכווצויות או עוויתות שרירים. חשוב להבחין בין צריכת סידן נמוכה לאורך זמן, העלולה לפגוע בעצמות, לבין רמת סידן נמוכה בדם. אלה אינם מצבים זהים, ובדיקת סידן תקינה אינה מוכיחה שהתזונה מספקת די סידן.
מה עלול לגרום לחוסר איזון?
הקאות ושלשולים ממושכים עלולים לגרום לאובדן נוזלים ומלחים. גם הפרעות בספיגה במערכת העיכול, מחלות כליה ושינויים הורמונליים עשויים להשפיע על רמות המינרלים. תרופות מסוימות, ובהן חלק מהמשתנים, עלולות להגביר אובדן מינרלים בשתן. תרופות אחרות עלולות דווקא להעלות את רמת האשלגן. לכן, רשימת תסמינים כללית אינה מספיקה לקביעת הסיבה, ואין לשנות טיפול תרופתי ללא הנחיה רפואית.
כיצד מאבחנים ומטפלים?
הבירור מבוסס על התסמינים, הרקע הרפואי, התרופות ובדיקות דם מתאימות. לפי הצורך נבדקים אשלגן, מגנזיום, סידן ותפקודי כליה. לא כל בדיקת אלקטרוליטים כוללת את שלושת המינרלים, ולעיתים נדרשות בדיקות נפרדות. הטיפול מותאם למינרל שחסר, לחומרת ההפרעה ולגורם לה. במקרים מסוימים נדרשים תוספים במעקב רפואי, ובהפרעות חמורות ייתכן צורך בטיפול בבית חולים.
אילו מזונות יכולים לעזור?
מקורות למגנזיום כוללים קטניות, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וירקות עליים ירוקים. אשלגן נמצא בין היתר בתפוחי אדמה, קטניות, בננות, עגבניות ויוגורט. מקורות לסידן כוללים יוגורט מפוסטר, משקאות צמחיים מועשרים וטופו שהוכן באמצעות מלחי סידן. במשקאות צמחיים כדאי לבדוק את הסימון התזונתי, משום שתכולת הסידן משתנה בין המוצרים. תזונה מגוונת מסייעת באספקת המינרלים, אך אינה מחליפה טיפול במחסור משמעותי.
מים ותוספים: הכמות חשובה
שתייה מספקת חשובה, אך שתייה מופרזת של מים אינה מתקנת כל הפרעת אלקטרוליטים ועלולה בעצמה לשבש את מאזן המלחים. גם תוספים אינם מתאימים לכולם: במחלות כליה או בשימוש בתרופות מסוימות, תוספי אשלגן ותחליפי מלח המכילים אשלגן עלולים להיות מסוכנים. הכמות המתאימה נקבעת לפי הצורך הרפואי. הפרעות חדשות בקצב הלב, עילפון, חולשה קשה או פרכוסים מחייבים הערכה רפואית דחופה.
