בריחת שתן היא יציאה לא רצונית של שתן. היא יכולה להופיע אצל נשים וגברים ובגילים שונים. אף שהשכיחות עולה עם הגיל, אין מדובר בחלק בלתי נמנע מההזדקנות. לעיתים מדובר בתופעה זמנית, ובמקרים אחרים נדרש טיפול מתמשך.
לא כל דליפה מתרחשת באותה צורה
בריחת שתן במאמץ מתרחשת בזמן עלייה בלחץ בתוך הבטן, למשל במהלך עיטוש, שיעול, קפיצה או הרמת משקל. היא קשורה בדרך כלל לחולשה או לפגיעה במנגנונים המסייעים לשמור על סגירת השופכה, ובהם שרירי רצפת האגן והסוגר.
בריחת שתן מתוך דחיפות מתבטאת בדליפה המלווה בצורך פתאומי וחזק להשתין. היא יכולה להופיע במסגרת שלפוחית פעילה ביתר, אך לא כל תחושת דחיפות מלווה בדליפה.
קיימת גם בריחת שתן משולבת, הכוללת דליפה במאמץ ובמצבי דחיפות. סוג נוסף הוא דליפה עקב מילוי יתר, שבה השלפוחית אינה מתרוקנת כראוי ושתן עלול לדלוף ממנה. ההבדלים האלה חשובים, משום שאותו טיפול אינו מתאים לכל המצבים.
מה עלול לגרום לבריחת שתן?
היריון ולידה יכולים להשפיע על השרירים והרקמות התומכים בשלפוחית ובשופכה. אצל גברים, דליפה יכולה להופיע לאחר ניתוחים מסוימים בערמונית. ערמונית מוגדלת עלולה להפריע להתרוקנות השלפוחית ולתרום לדליפה עקב מילוי יתר.
גורמים נוספים כוללים עודף משקל, שיעול ממושך, עצירות ומצבים המשפיעים על העצבים המעורבים בשליטה במתן שתן. גם תרופות מסוימות עשויות לתרום לתופעה.
זיהום בדרכי השתן עשוי לגרום לדחיפות ולעיתים לדליפה זמנית. לכן, כאשר הדליפה מתחילה פתאום, חשוב לברר את הסיבה ולא להניח שמדובר בהיחלשות שרירים בלבד.
תרגול רצפת האגן עשוי לעזור
שרירי רצפת האגן משתתפים בשליטה במתן שתן. תרגול מתאים יכול להפחית דליפות, במיוחד בבריחת שתן במאמץ, ולעזור גם בחלק מהמקרים האחרים.
כדי להפיק תועלת, חשוב לזהות את השרירים הנכונים וללמוד לכווץ ולהרפות אותם בצורה מתאימה. פיזיותרפיה לרצפת האגן מאפשרת להתאים את התרגילים למצב וליכולת. השיפור עשוי להצריך כמה חודשי התמדה. לא מומלץ לתרגל באמצעות עצירה חוזרת של זרם השתן בזמן ההשתנה.
לפני שמתחילים בתרגול רצפת האגן, מומלץ להתייעץ עם רופא או עם פיזיותרפיסט המתמחה בתחום, כדי לוודא שהתרגול מתאים למצב וללמוד לבצע אותו נכון.
התאמת השתייה וההרגלים
צמצום חד של השתייה אינו פתרון מומלץ. שתייה מועטה מדי עלולה לתרום לעצירות, וגם שתייה רבה מדי יכולה להחמיר תסמינים. הכמות המתאימה תלויה במצב הבריאותי, בפעילות ובמזג האוויר.
הפחתת קפאין עשויה לעזור, במיוחד כאשר קיימות דחיפות ותכיפות. גם הפחתת אלכוהול יכולה להועיל. אין צורך להפסיק אוטומטית את כל המשקאות, אלא לבדוק באופן מסודר אילו שינויים משפיעים.
טיפול בעצירות וירידה במשקל כשקיים עודף משקל עשויים להפחית דליפות. הפסקת עישון עשויה לסייע גם באמצעות הפחתת שיעול כרוני, שמפעיל לחץ חוזר על רצפת האגן.
אימון שלפוחית וטיפולים נוספים
במצבים של דליפה מתוך דחיפות, אימון שלפוחית עשוי להיות חלק מהטיפול. מדובר בתוכנית הדרגתית ובהדרכה מתאימה, הכוללת כלים להתמודדות עם הדחיפות ולהארכת המרווחים בין ביקורים בשירותים.
כאשר השינויים והתרגול אינם מספיקים, קיימות תרופות ואפשרויות טיפול נוספות, ולעיתים נשקלים הליכים או ניתוחים. מוצרי ספיגה יכולים לספק ביטחון ונוחות בזמן הבירור והטיפול, אך אינם מטפלים בגורם לדליפה.
מתי כדאי לפנות לבדיקה?
דליפה חוזרת מצדיקה בירור רפואי, גם כשהכמות קטנה. הבירור עשוי לכלול שיחה על התסמינים, בדיקה גופנית ובדיקות נוספות לפי הצורך. יומן המתעד שתייה, זמני השתנה ואירועי דליפה יכול לעזור לזהות דפוסים ולכוון את הטיפול.
דם בשתן, צריבה או כאבים מצריכים פנייה רפואית בהקדם. חוסר יכולת להשתין מחייב טיפול דחוף. אין צורך להמתין עד שהדליפה תגביל יציאה מהבית או פעילות רגילה: בירור מתאים יכול לפתוח אפשרויות להקלה ולשיפור איכות החיים.
