נעלים משנות את הקולטנים ברגליים, משפיעות על הצעדים וההליכה ומונעות הגעה של משוב חיוני למוח. כדי לאמן את הרגלים לחזור למצבם הטבעי, אפשר לבצע זאת באמצעות צעידה על משטחים טבעיים כגון דשא, בוץ, חול ולאחר מכן במעבר להליכה על בטון, אספלט ומשטחים קשים, כגון סלעים.
אפשר גם לנסות את האתגר הבא: ללכת יחפים 20 מטר ויותר על חצץ או סלעים במשך 30 יום.
רק לעיתים נדירות אנשים הולכים ברגליים יחפות, ובדרך כלל שומעים שאנשים אומרים שהם הולכים יחפים כל הזמן בבית, אך פה מדובר על הליכה ברגליים יחפות מחוץ לבית, טיפוס על סלעים ועצים, צעידה על משטחים לא שווים ואפילו ריצה או טיפוס ללא נעליים.
נעלים ובעיות בגדילת הרגליים
למרבה הצער, אנו מגנים על כפות הרגליים שלנו מאד מפני העולם, כך שרק מעט מאד מידע עובר מהן למוח ויש תחושה של "חוסר יציבות" בלי נעליים תומכות. השימוש באורתוטיקה, (תחום העוסק בתכנון, ייצור והתאמה אישית של עזרים אורתופדיים) הרקיע לשחקים, ורק אם נולדים עם מום, סביר להניח שתתפתחנה בעיות בכפות הרגליים במהלך הזמן.
את התינוקות מלבישים במותגי נייק החדשים ביותר או מותגים פופולאריים אחרים, וזה באמת גורם להם להיראות חמודים, אך כבר בשלב המוקדם לחייהם, הנעליים מתחילים לשנות את הקולטנים בכפות הרגליים ולשנות את הביו-מכניקה, כגון הצעדים וההליכה.
אימון כפות הרגליים
הצעד הראשון כדי להכשיר את כפות הרגליים, הוא להחזיר אותן למצבם הבריאותי הטבעי, וזה להעביר אותם לסביבה טבעית. מגוון של משטחים הוא דבר מצויין, ומומלץ להתחיל בצעידה על משטח נוח כגון דשא ולאחר מכן לעבור למשטחים קשים יותר כגון סלעים, שהוא השלב הבא. אפשר ללכת על דשא, בוץ, חול, בטון, אספלט או סלעים חדשים וככל שעובדים על זה יותר, כך מתחילים להרגיש נוח יותר כשהולכים יחפים.
לאחר זמן קצר כזה של אימון בהליכה ברגליים יחפות (אתגר של 30 יום), המוח וכפות הרגליים יתחילו שוב לפעול ביחד, ובפועל מתחילים להרגיש בטוחים יותר בהליכה ברגליים יחפות. כל צעד שעושים מביא ליותר ביטחון והצעדים וההליכים ישתפרו באופן טבעי ככל שנמנעים מנעליים מלאכותיות.
האתגר
שלב 1: מציאת שטח של 20 מטר או יותר של חצץ או סלעים (אם הרגלים מאד רגישות, מומלץ לנסות תחילה ללכת על חול, בוץ, אספלט או מדרכה).
שלב 2: ללכת מרחק של יותר מ- 20 מטר על סלעים במשך 30 יום באופן רצוף, ואם יש רק שטח של 10 מטרים של חצץ, אז לחצות אותו פעמיים.
מטרות
2 המטרות העיקריות להליכה ברגליים יחפות על סלעים במשך 30 יום, הן:
1. ללמוד איך ללכת בצורה נכונה שוב
רוב האנשים הולכים תוך כדי כך שהעקבים סופגים מכות כבדות, הברכיים ישרות ובכלל חסרה תשומת לב כללית לגבי המקומות עליהם הרגליים צועדות. ההליכה על סלעים חדים, מעירה מהר את הצורך לדרוך בצורה רכה, בקלות ותוך הקדשת תשומת לב למגע של העקב או לאמצע כף הרגל. בהתחלה אפשר אפילו לצעוד על כף הרגל.
2 המרצה והחייאה של כפות הרגליים
תחילה, עלולים להרגיש כאב מסויים בחלק התחתון של הרגליים, אך אפשר להתייחס לכך כאל מידע שנלקח בחשבון. במהלך 30 היום, הרגליים אמורות לחוש הרבה פחות "כאב" של מידע ולספק יותר מידע על התנועה.
3. ללמוד איך ללכת
באופן מפתיע, רוב האנשים הולכים בצורה לא טבעית. אם מתבוננים מספיק מקרוב, אפשר לראות ילדים כבר בגיל שנתיים הולכים בצורה מאד לא טבעית בגלל נעליים מגושמות. מעצם ההליכה על סלעים, ממריצים את כפות הרגליים וגורמים להן למודעות לסביבה טבעית, וכך זה מעורר אותן בדרכים שקרוב לוודאי שהרבה זמן לא ניסיתם לעשות.
נעליים
ככל שהנעליים המודרניות מנסות לשפר את התנועה הטבעית של כפות הרגליים ולעשות דברים מדהימים, זה עדיין נכשל. למרות שאפשר להתווכח על זה, אבל אם מתבוננים על מפרקים אחרים בגוף כגון: הצוואר, תוספת תמיכה, ריפוד וחיזוק הצוואר, משתמשים בזה רק אם נפצעים בצורה קשה.
הבעייה ברוב הנעליים המודרניות היא, שבכך שמוסיפים כגון ריפוד נוסף לעקבים ומאגרפים את אצבעות הרגליים לצורה קטנה יותר של כפות הרגליים בנעליים המודרניות, ההליכה הטבעית שלנו משתנה.
אצבעות כף הרגל אמורות להיות חופשיות, כדי להרגיש את הגוף ולתמוך בו, אך בנעליים סגורות, הן לא מסוגלות לכך. אם נועלים נעליים מגושמות מסורתיות, זה כמו ללכת עם גבס קטן כל היום. כל מי שהיה לו גבס במשך 6 שבועות, יודע שכל השרירים בתוך הגבס מתנוונים ומאבדים את החוזק שלהם. לאחר הסרת גבס, נדרש שיקום. אותו אתגר בן 30 היום, הוא התחלת השיקום.
העצבים
קיימים אלפי עצבים בתוך כפות הרגליים כמו גם בידיים. הרגליים אמורות להגיע למגע המרבי שאפשר עם הסביבה החיצונית וצריכות לספק משוב שעוזר לשאר הגוף לפעול תחת מגע, לחץ, טמפרטורה, איזון ועוד. רגליים יחפות מעניקות את התחושה הפרופריוצפטיבית, (תחושת המצב או קולטני התמצאות), כדי לעזור לברכיים ולירכיים לדעת איך להתיישר ולא לסבול מפציעות.
כשהעצבים לא נחשפים למשטחים חדשים (סלעים), כפות הרגליים מאבדות את הדיוק לרגישות ואת היכולת לספק מידע אמין. זה נשמע אולי שהליכה על סלעים כואבת, אבל לחילופין, הליכה ברגליים יחפות באופן טבעי ממריצה את מערכת העצבים, מה שמשפר את הקליטה הנוירולוגית למוח, ולא רק מחזקת את מערכת העצבים, אלא יכולה גם להילחם במצבים כגון דיכאון, מאחר והמוח צריך גירוי, זרימת דם וחמצן, כדי לשמור על האושר שלנו.
לכן, אם אין לכם משטח שאתם יכולים להתחיל איתו את אתגר 30 היום, צאו החוצה, מצאו איזור טרשים טבעי והתחילו לחבר את מוחכם חזרה באמצעות כפות הרגליים.
