החדשות הטובות הן שיש כמה הרגלים פשוטים שעשויים להפחית את הסיכון להתפתחות דלקות בדרכי השתן. הנה חמישה גורמים שכדאי להכיר.
1. שתייה לא מספקת של מים
מים ממלאים תפקיד חשוב בתפקוד מערכת השתן. הכליות מסננות את הדם ומייצרות שתן, שבאמצעותו הגוף מפריש חומרי פסולת.
כאשר שותים מעט מדי, כמות השתן פוחתת ותדירות ההשתנה עשויה לרדת. במצבים מסוימים הדבר עלול להקל על חיידקים להישאר בדרכי השתן.
מחקרים מצאו כי הגדלת צריכת המים עשויה להפחית זיהומים חוזרים בדרכי השתן אצל נשים ששותות מעט במהלך היום.
מה מומלץ לעשות? להקפיד על שתייה מספקת לאורך היום, במיוחד במזג אוויר חם או לאחר פעילות גופנית. כמות המים הדרושה משתנה בהתאם לגיל, למצב הבריאותי ולרמת הפעילות.
2. התאפקות ממושכת והתרוקנות לא מלאה
שלפוחית השתן אוגרת את השתן עד להתרוקנות. כאשר השתן נשאר בשלפוחית בעקבות קושי בהתרוקנות מלאה, הסיכון להתפתחות זיהום עשוי לעלות.
התרוקנות לא מלאה יכולה להיות קשורה למצבים שונים, ובהם הפרעות בתפקוד השלפוחית או הגדלה של בלוטת הערמונית.
חשוב להבחין בין התאפקות מדי פעם לבין מצב שבו נשארת כמות משמעותית של שתן בשלפוחית. אין הוכחה שכל התאפקות קצרה גורמת לדלקת.
מה מומלץ לעשות? להתפנות כאשר מתעורר צורך, להימנע מהתאפקות ממושכת באופן קבוע ולתת לשלפוחית זמן להתרוקן בנוחות.
3. מעבר חיידקים מאזור המעי לדרכי השתן
אחד הגורמים המרכזיים לדלקות בדרכי השתן הוא חיידק בשם אי־קולי (E. coli), שנמצא באופן טבעי במעי.
החיידק בדרך כלל אינו מזיק כאשר הוא נמצא במעי, אך אם הוא מגיע לפתח השופכה ועולה לכיוון שלפוחית השתן, הוא עלול לגרום לזיהום.
אצל נשים הסיכון גבוה יותר בין היתר משום שהשופכה קצרה יותר והפתח שלה קרוב יחסית לפי הטבעת.
מה מומלץ לעשות? לשמור על היגיינה עדינה באזור האינטימי. אצל נשים מומלץ לנגב מלפנים לאחור לאחר יציאה, כדי לצמצם מעבר חיידקים מאזור פי הטבעת לכיוון השופכה.
אין צורך להשתמש בחומרי ניקוי חזקים או במוצרים מבושמים.
4. פעילות מינית ושימוש באמצעי מניעה מסוימים
פעילות מינית עשויה להגביר את הסיכון לדלקות בדרכי השתן, במיוחד אצל נשים. במהלך הפעילות חיידקים יכולים לעבור מאזור העור והמעי לכיוון פתח השופכה.
בנוסף, שימוש בקוטלי זרע ובאמצעי מניעה מסוימים, כמו דיאפרגמה בשילוב קוטל זרע, נקשר לסיכון מוגבר לזיהומים.
חשוב להדגיש שלא כל אמצעי מניעה מעלה את הסיכון, ושינוי באמצעי מניעה אינו גורם בהכרח לדלקת.
מה מומלץ לעשות? לשמור על היגיינה רגילה ולהתייעץ עם גורם רפואי במקרה של זיהומים חוזרים. מתן שתן לאחר פעילות מינית הוא הרגל מקובל, אך הראיות לכך שהוא מונע דלקות מוגבלות.
5. סוכרת ורמות גבוהות של סוכר בדם
סוכרת היא אחד המצבים הרפואיים שעלולים להגביר את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן.
כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות, לעיתים מופיע גם סוכר בשתן. בנוסף, סוכרת עלולה להשפיע על תפקוד מערכת החיסון ובמקרים מסוימים גם על יכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן.
השילוב בין הגורמים האלה עשוי להגדיל את הסיכון להתפתחות זיהומים.
מה מומלץ לעשות? לשמור על איזון רמות הסוכר בהתאם להנחיות רפואיות, להקפיד על שתייה מתאימה ולברר תסמינים חוזרים במערכת השתן.
מתי חשוב לפנות לבדיקה רפואית?
דלקת בדרכי השתן אינה תמיד חולפת מעצמה. במקרים של זיהום חיידקי עשוי להידרש טיפול אנטיביוטי, בהתאם לאבחנה הרפואית.
כאשר מופיעים חום, צמרמורות, כאבים בצדי הגב, בחילות או הקאות לצד תסמינים בדרכי השתן, חשוב לפנות לבדיקה בהקדם, משום שאלו עלולים להיות סימנים לזיהום בכליות.
גם הופעת דם בשתן, צריבה מתמשכת או דלקות חוזרות מצדיקות בירור רפואי.
לסיכום
שמירה על בריאות דרכי השתן אינה דורשת שינויים מסובכים. שתייה מספקת, התרוקנות תקינה של השלפוחית, היגיינה מתאימה ואיזון מצבים רפואיים קיימים עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לזיהומים.
עם זאת, גם הקפדה על הרגלים בריאים אינה מבטיחה מניעה מוחלטת של דלקות. כאשר מופיעים תסמינים מחשידים, אבחון וטיפול מתאימים חשובים למניעת סיבוכים.
