שינה ביום

השעון הפנימי מתקלקל: מה קורה לגוף כשישנים ביום וערים בלילה

בעולם המהיר של היום, שבו הכלכלה פועלת 24/7, רבים מאיתנו נאלצים להתמודד עם לוח זמנים הפוך: שינה ביום וערות בלילה. עובדי משמרות, הורים לתינוקות, או אפילו סטודנטים שמבלים לילות ארוכים מול מסכים, כולנו מכירים את התחושה הזו.
הכתבות החזקות ביותר לפני כולם בקבוצות של בריא לדעת

אבל מעבר לעייפות המיידית, מה באמת קורה בתוך הגוף כשאנחנו הופכים את היום ללילה?

מחקרים מדעיים מראים כי הפרעה זו לקצב הצירקדי, השעון הביולוגי הפנימי, גורמת לשינויים עמוקים במערכות הגוף, מהורמונים ועד למטבוליזם, ויכולה להוביל לסיכונים בריאותיים ארוכי טווח.

בואו נצלול פנימה ונסקור את ההשפעות הללו, מבוסס על ממצאים עדכניים, כדי להבין כיצד לשמור על הבריאות גם בתנאים מאתגרים כאלה.

הקצב הצירקדי: השעון שמנהל את חיינו

קודם כל, חשוב להבין מהו אותו "שעון פנימי" שכולנו נשלטים על ידו. הקצב הצירקדי הוא מערכת ביולוגית שמתאמת את הפעילויות של הגוף עם מחזור היום,לילה, בהשפעת האור והחושך. הוא משפיע על הכל: משינה ועד לאכילה, הורמונים ומצב רוח. כשאנחנו ישנים ביום וערים בלילה, אנחנו בעצם משבשים את המנגנון הזה, שמותאם באופן טבעי להיות פעילים באור יום ולנוח בחושך. מחקרים מראים כי שני תהליכים עיקריים שולטים בשינה וביקיצה: הומאוסטזיס שינה, יקיצה (הצורך המצטבר בשינה) והשעון הביולוגי הצירקדי. כשאנחנו הופכים את הסדר, הגוף נכנס למצב של "ג'ט לג קבוע", שבו השעון הפנימי לא מסונכרן עם הסביבה החיצונית.

רבים מאיתנו חווים זאת בעבודת משמרות לילה, שבהן השינה מתרחשת בשעות האור, כשהגוף מצפה להיות ער. זה לא רק עניין של עייפות, זה משפיע על כל תא ותא. למשל, הורמון המלטונין, שמסייע לשינה, מופרש בעיקר בחושך. כשאנחנו ערים בלילה, תחת אור מלאכותי, רמות המלטונין יורדות, מה שמקשה על שינה איכותית ביום. במקביל, הורמון הקורטיזול, ה"הורמון של לחץ", אמור להיות גבוה בבוקר כדי להעיר אותנו, אבל בהיפוך לוח זמנים, הוא עלול להשתבש ולהוביל לתחושת מתח מתמשכת.

השפעות מיידיות: עייפות, זיכרון ותפקוד יומיומי

כשאנחנו מנסים לישון ביום, השינה לעיתים קרובות רדודה יותר. רעשים חיצוניים, אור שמש מסנן דרך הווילונות, והשעון הפנימי שצועק "קום!", כל אלה הופכים את השינה לפחות משקמת. תוצאה? עייפות כרונית, ירידה בריכוז ופגיעה בזיכרון. מחקרים מראים כי חוסר שינה או שינה הפוכה משפיעים על כמעט כל מערכת בגוף, כולל המוח, הלב והריאות. אנחנו עלולים לחוות ירידה בתגובה, שיפוט לקוי ואפילו בעיות ראייה, מה שמגביר סיכון לתאונות.

מעבר לכך, השינה ביום משנה את איכות השינה עצמה. שנת REM, השלב שבו אנחנו חולמים ומעבדים זיכרונות, עלולה להיפגע, מה שמשפיע על למידה ורגשות. רבים מאיתנו יודעים את זה מניסיון: אחרי לילה ער, היום הבא מרגיש כמו ערפל, עם קושי להתרכז בעבודה או בלימודים. ואם זה נמשך, זה הופך למעגל קסמים של עייפות מצטברת.

שינויים פיזיולוגיים: ממטבוליזם ועד למערכת חיסון

אחת ההשפעות הדרמטיות ביותר היא על המטבוליזם. כשאנחנו ערים בלילה, הגוף מתקשה לווסת את רמות הסוכר בדם, מה שמגביר סיכון לסוכרת מסוג 2. מחקר מצא כי אפילו לילה אחד ללא שינה יכול ליצור מצב דמוי סוכרת אצל אדם בריא. בנוסף, הפרעה צירקדית קשורה להשמנה, כי אנחנו נוטים לאכול יותר מזון עתיר קלוריות בלילה, והגוף מתקשה לעבד אותו.

גם מערכת החיסון סובלת. שינה איכותית חיונית לתיקון תאים ולחיזוק ההגנות הטבעיות, אבל כשאנחנו ישנים ביום, התהליכים הללו משתבשים. מחקרים מראים כי עבודת לילה כרוכה בסיכון גבוה יותר למחלות זיהומיות, כי רמות חלבונים חיסוניים יורדות. ועל הלב? הפרעה צירקדית מגבירה סיכון להתקפי לב ומחלות כלי דם, כי לחץ הדם והדופק לא מתאימים למחזור הטבעי.

אפילו רמות חלבונים בדם משתנות במהירות. מחקר מצא כי כמה ימים של שינה הפוכה משפיעים על יותר מ,100 חלבונים, כולל כאלה הקשורים למטבוליזם ולדלקות. זה לא סתם תחושה, זה שינוי ביוכימי אמיתי שמשפיע על כלל הבריאות.

כתבות שבריא לדעת
מוגלובין גבוה

לפני שיהיה מאוחר מדי: אלו התסמינים שיכולים להתריע על המוגלובין גבוה

שינה ביום

השעון הפנימי מתקלקל: מה קורה לגוף כשישנים ביום וערים בלילה

סיכונים ארוכי טווח: מסרטן ועד לבעיות נפשיות

אם ההיפוך נמשך שנים, הסיכונים גדלים. עבודת משמרות לילה נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן, במיוחד סרטן שד ומעי גס, בגלל הפרעה במלטונין שמגן מפני תאים סרטניים. ארגון הבריאות העולמי אף סיווג עבודת לילה כ"מסרטנת אפשרית". בנוסף, יש קשר לשבץ מוחי, מחלות לב וסוכרת.

מבחינה נפשית, ההשפעות לא פחות קשות. הפרעה צירקדית יכולה להחמיר דיכאון, חרדה ותחושת בדידות, כי מצב הרוח תלוי במחזור האור, חושך. רבים מאיתנו יחוו שינויים במצב רוח, עצבנות ואפילו ירידה בתפקוד חברתי. מחקרים מראים כי עובדי משמרות סובלים יותר מהפרעות שינה כרוניות, מה שמוביל למעגל של לחץ ותשישות.

איך להתמודד: טיפים מבוססים להקלה

למרבה המזל, אנחנו לא חסרי אונים. שינויי אורח חיים יכולים לעזור. קודם כל, נסו לשמור על לוח זמנים קבוע, גם בסופי שבוע, כדי לאפשר לגוף להתרגל. השתמשו בטיפול באור: חשיפה לאור בהיר בבוקר (או ב"בוקר" שלכם) כדי לאפס את השעון. חדר שינה חשוך וממוזג יעזור לשינה טובה יותר .

תזונה חשובה: אכלו ארוחות קלות בלילה והימנעו מקפאין מאוחר. פעילות גופנית סדירה, אבל לא קרוב לשעת שינה, יכולה לשפר את איכות השינה. אם הבעיה כרונית, התייעצו עם רופא,

בסופו של דבר, הבנת ההשפעות הללו מאפשרת לנו לקבל החלטות מושכלות יותר.

לסיכום: שמרו על השעון הפנימי

בעידן שבו חיינו הפוכים לעיתים קרובות, חשוב לזכור שהגוף שלנו בנוי להרמוניה עם הטבע. שינה ביום וערות בלילה אינם רק אי נוחות, הם משנים את הביולוגיה שלנו, מגבירים סיכונים ומשפיעים על איכות החיים. אבל עם מודעות וטיפים פשוטים, אנחנו יכולים למזער את הנזק. אם אתם חיים כך, שימו לב לגוף, הוא מדבר אליכם. בריאות טובה מתחילה בשינה נכונה.


תגובות לכתבה

2 תגובות

  1. אסתרינה

    מאמר מחקר מרתקים.
    לקרוא להבין ולתקן ומזער נזקי בריאות.
    רב תודות. אסתרינה

    השב
  2. שולמית

    מאמר שעונה על השאלות הרבות שלי
    יקיצה בשעות המוקדמות לאחר 4-5שעות
    מנקרת במשך היום

    השב

השאירו תגובה

להיות בריאים יותר בכל פלטפורמה, הצטרפו אלינו

בריא לדעת מציג מידע כללי בתחומי בריאות ואורח חיים ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי. תכני בריא לדעת אינם בגדר המלצה או עצה או ייעוץ רפואי. השימוש באתר באחריות בלעדית של הגולש/ת.

בריא לדעת בשבילך

בריאות

בעזרת חצי כוס של המשקה הזה תיפטרו מאבנים בכליות !

מוצרי המזון הגרועים ביותר לארוחת הבוקר, כדי להתחיל איתם את היום

לעלות מדרגות עוזר לשרוף קלוריות

10 תרגילים ששורפים קלוריות יותר מריצה

6 מאכלים שמקלים על כאב בברך

באותו נושא