מחלת אלצהיימר, הפרעה נוירודגנרטיבית מתקדמת, משפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם.
אמנם אין כיום תרופה לאלצהיימר, אך מחקרים חדשים מצביעים על כך שגורמי אורח חיים מסוימים, כגון פעילות גופנית, עשויים לשחק תפקיד בהפחתת הסימפטומים שלה.
מחקר שנערך לאחרונה ב-ScienceAlert חוקר את הפוטנציאל של סוג מסוים של פעילות גופנית בהקלה ואף בדחיית תסמיני אלצהיימר.
המחקר וממצאיו
המחקר, שנערך על ידי חוקרים בגרמניה, חקר את ההשפעות של אימוני התנגדות על אנשים עם מחלת אלצהיימר בשלב מוקדם.
המשתתפים עסקו בתרגילי התנגדות פעמיים בשבוע במשך שישה חודשים.
התוצאות חשפו שיפורים משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי, בזיכרון ובאיכות החיים הכללית בקרב המשתתפים.
יש לציין שהדמיית מוח הראתה גם ירידה בהתקדמות של שינויים מוחיים הקשורים לאלצהיימר.
ממצאים אלו מצביעים על כך שלאימוני התנגדות, סוג של פעילות גופנית המתמקדת בבניית כוח ומסת שריר, עשויים להיות השפעות חיוביות על התפקוד הקוגניטיבי ועלול להאט את התקדמות תסמיני האלצהיימר.
למרות שהמנגנונים המדויקים מאחורי ההשפעות הללו עדיין לא ברורים, המחקר מציע תובנות מבטיחות לגבי היתרונות הפוטנציאליים של פעילות גופנית בניהול מחלת אלצהיימר.
הקשר בין פעילות גופנית למחלת אלצהיימר
מחקרים רבים הראו שלפעילות גופנית סדירה יכולה להיות השפעה חיובית על בריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי.
פעילות גופנית נקשרה לשיפור זיכרון, קשב ותפקוד ביצועי הן אצל אנשים בריאים והן באלה עם ליקויים קוגניטיביים.
כשמדובר במחלת אלצהיימר, פעילות גופנית עשויה להפעיל את השפעותיה בדרכים שונות.
שיפור זרימת הדם ותפקוד עצבי וכלי דם
פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם למוח, מקדמת אספקת חמצן וחומרים מזינים הדרושים לתפקוד מיטבי של המוח.
זרימת דם מוגברת זו תומכת גם בפינוי משקעי חלבון רעילים, כגון פלאק בטא עמילואיד, שהם סימני ההיכר של מחלת האלצהיימר.
נוירופלסטיות וקישוריות סינפטית
פעילות גופנית מעוררת את הייצור של גורמי גדילה במוח, המקלים על נוירופלסטיות – היכולת של המוח להתארגן מחדש וליצור קשרים חדשים.
זה עשוי לעזור לפצות על אובדן הנוירונים והקישוריות הסינפטית הנראים במחלת אלצהיימר, מה שעלול להאט את הירידה הקוגניטיבית.
הפחתת דלקת ולחץ חמצוני
דלקת כרונית ולחץ חמצוני מעורבים בהתפתחות והתקדמות של מחלת אלצהיימר.
לפעילות גופנית השפעות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון, אשר עשויות לסייע בהפחתת דלקת עצבית ולהגן על תאי המוח מפני נזק חמצוני.
איזון נוירוטרנסמיטר וויסות מצב הרוח
פעילות גופנית יכולה להשפיע באופן חיובי על רמות הנוירוטרנסמיטר במוח, כולל סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין.
נוירוטרנסמיטורים אלו ממלאים תפקידים מכריעים בוויסות מצב הרוח ועשויים לתרום ליתרונות הקוגניטיביים שנצפו בפעילות גופנית.
השלכות ושיקולים
לממצאי המחקר המדגישים את היתרונות הפוטנציאליים של אימוני התנגדות במחלת אלצהיימר יש השלכות משמעותיות הן על אנשים הנמצאים בסיכון לפתח את המחלה והן על אלו שכבר חיים איתה.
עם זאת, יש לזכור מספר שיקולים:
אינדיבידואליזציה
תוכניות אימונים צריכות להיות מותאמות ליכולות, העדפות ומצבים רפואיים אישיים.
התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כגון רופאים או מומחי פעילות גופנית, היא חיונית כדי להבטיח המלצות פעילות גופנית בטוחות ומתאימות.
גישות מולטי-מודאליות
בעוד שאימוני התנגדות מבטיחים הבטחה, חשוב לציין שגישה מולטי-מודאלית לטיפול באלצהיימר עשויה להיות היעילה ביותר.
שילוב של אימוני התנגדות עם צורות אחרות של פעילות גופנית, כמו פעילות אירובית או תרגילי גוף-נפש כמו יוגה, עשוי לספק יתרונות סינרגטיים לבריאות המוח.
התערבות מוקדמת
התערבות מוקדמת היא המפתח בכל הנוגע לניהול מחלת אלצהיימר.
שילוב פעילות גופנית בשגרה בשלבים המוקדמים ביותר של ירידה קוגניטיבית עשוי להציע את הפוטנציאל הגדול ביותר להקלה בתסמינים ועיכוב התקדמות המחלה.
לכן, אנשים צריכים לשקול לאמץ משטר פעילות גופנית כחלק מתוכנית הטיפול הכוללת שלהם באלצהיימר.
דבקות וקיימות
עמידה ארוכת טווח בתוכנית אימונים חיונית לקצור את הפירות.
מציאת פעילויות מהנות, הצבת יעדים מציאותיים ושילוב פעילות גופנית בשגרה היומיומית יכולים לשפר את הדבקות והקיימות.
בנוסף, תמיכה חברתית ואחריות יכולה להיות בעלת ערך לתחזוקה של אורח חיים בריא וספורטיבי.
אין שום פירוט על מערכת 'בריא לדעת' ועל הכותבים במסגרתה. אין תאריך לכתבה, ולכן זה ממש שווה ל…