סימנים של יתר לחץ

9 סימנים שמאותתים על יתר לחץ, ואיך להירגע

שיתוף
וואטסאפ
ציוץ
שלח לחבר/ה
לפני שאתה ממשיכים לקרוא, שמרו את מקומכם איתנו בקבוצות הוואטסאפ
קבוצות הוואטסאפ

אנחנו כחברה, מרגישים יותר מדי לחוצים. ימים ארוכים, הרבה עבודה, פחות חופשות, יציאה מאוחרת לגמלאות… כל זה בטח נשמע מוכר.

האמת היא שרוב האנשים מתמודדים עם אחד או יותר מהמצבים הללו בחייהם. כמו כן, רוב האנשים מאמינים שהם מקבלים שכר נמוך ועובדים יותר מדי. השילוב הזה של הלחץ בעבודה עם הצורך לנהל לוח זמנים אישי קדחתני, עלול לגרום להרבה מאד מתח.

להלן 9 סימנים המאותתים על מצב של יתר לחץ (ואיך להירגע):

1. יותר מדי חרדות

החרדה והמתח הם שני צידי המטבע. כשקיים מצב אחד מהם, גם המצב השני יופיע. תסמינים גופניים של חרדה, כוללים בדרך כלל מתח בשרירים, נשימה מהירה, פעימות לב מואצות, הזעה, סחרחורת ועייפות.

תחושות עקביות של חרדה, עלולות לגרום להפרעת חרדה כגון: 'הפרעת חרדה כללית' (או GAD). כתוצאה מכך, החרדה באה לידי ביטוי בפני עצמה בתחושות דאגה בלתי נשלטות לגבי דברים רעים שעלולים לקרות.

תרגול ניהול של מתח וטכניקות הרגעה יכולות לעזור בהתמודדות מול חרדות הנובעות ממתח. במקרים מסוימים מומלץ לקבל עזרה מאיש מקצוע לרווחה נפשית שיכול לייעץ לכם איך לנטרל את תחושות החרדה בחייכם.

2. חוסר סבלנות כשנמצאים ביתר לחץ

התמודדות חוזרת ונשנית עם מצבים מלחיצים, עלולה גם להוריד את רמות הסבלנות. צורת ביטוי של חוסר סבלנות, עלולה להגביר את הנזק שאותם מתחים גורמים.

אנשים שהופכים להיות חסרי סבלנות חווים סימנים גופניים כגון מתח בשרירים,  התכווצויות בידיים ונשימה רדודה. תהליכים נפשיים יכולים גם להיות מושפעים ולגרום לעצבנות יתר, חששות ודאגות ואימפולסיביות.

אם חווים תסמינים של חוסר סבלנות, צריך למצוא את הגורם האמיתי או ה"טריגר." הכינו רשימה של דברים שגורמים לכם לחוות חוסר סבלנות ומנעו או צמצמו את המגע עם אותם טריגרים.

להיות מודעים לנשימה, לתרגל מיני-מדיטציות ופעילות גופנית, יכולים לסייע בשיפור רמות הסבלנות והסובלנות.

3. איבוד עשתונות יותר מהר

כשחווים מצבים מלחיצים, היכולות המנטליות פוחתות וכתוצאה מכך, נעשים יותר אימפולסיביים וקל יותר לאבד את הסבלנות. כשמאבדים את הסבלנות הכעס מתגבר ואז התקשורת נפגעת ובדרך כלל זה מסתיים בדברים שאומרים שאחר כך מתחרטים עליהם.

כשמאבדים את הסבלנות, שום דבר טוב לא יצמח מזה. זה רק יגרום לתחושה גרועה יותר, יחמיר את המצב ויגרום לבעיות נוספות שצריך יהיה לתקן אותן מאוחר יותר. נסו לחשוב פעמיים לפני שאתם נותנים לכעס להשתלט עליכם וחישבו על ההשלכות.

התרחקו, נשמו לאט או עשו הפסקה מהירה… איבוד הסבלנות לא שווה את ההשלכות השליליות.

4. שוכחים דברים לעתים קרובות

שמתם לב לכך שכשאתם לחוצים, קל לכם יותר לשכוח דברים? איפה שמתם את המפתחות, אירועים חשובים נשכחו ואתם מתקשים להיזכר בעבודה שצריך לעשות.

זה קורה בגלל שלמתח יש השפעה שלילית על הזיכרון. לדברי מדעני מוח ומומחים נוספים, המתח משפיע על החלק במוח שמעבד מידע והאחראי על הזיכרון.  כלומר, ליתר דיוק, האותות החשמליים שבמוח והקשורים להיווצרותו של זיכרון עובדתי נחלשים כשהרגשות (כגון המתח) גואים.

בפעם הבאה כשאתם נמצאים במתח, זכרו שתגובת ברירת המחדל של המוח היא לחזק את ההיבט הרגשי, לצמצם את היכולת לחשוב בצורה הגיונית, היכולות המנטליות פוחתות, וכתוצאה מכך זה משנה את התגובה שלכם ומאפשר לכם ביתר קלות ליצור זיכרונות במוח.

5. אובדן ריכוז

המתח מעסיק את המוח בדאגות ומסיח את הדעת כשצריך להתרכז ולנהל את חיי היום יום. כשזה קורה, הפרודוקטיביות נפגעת ואנחנו חשים רק שליטה מעטה על התהליכים המנטליים. בהתאם למחקר שנערך על ידי אוניברסיטת הרווארד, היעדר תחושת השליטה עלולה לגרום לחשיבה אובססיבית שגם מעכבת את היכולת להתמקד כשנדרש. המתח שנגרם הוא בדרך כלל גורם השורש לאי יכולתנו להתמקד במה שצריך לבצע.

גולת הכותרת של אותו מחקר של הרווארד ראויה לציון. כשאנחנו מנסים לדכא את המחשבות השליליות שלנו תוך  "רצון" להתייחס בביטול לאותן מחשבות, זה רק הופך אותן לשכיחות יותר. מה שצריך לעשות הוא פשוט לתת להם פשוט להיעלם ללא מאמץ מודע. בכך, זה יאפשר לנו להתמקד יותר על מה שעומד מולנו במקום  בדחפים שלנו.

עיסוק במשימה בודדת וצמצום הסחות דעת יכולים לעזור בריכוז באופן דרמטי.

6. דחיינות

כשדוחים דברים יותר מדי, זה משפיע בצורה שלילית הן על הקריירה והן על החיים האישיים. חוסר היכולת להתרכז במה שנדרש לבצע, גורמת לתחושות של הלם, התמרמרות ואשמה.

כשנמצאים במתח, קשה מאד לעבוד בצורה פרודוקטיבית. כשאנחנו מרגישים לא פרודוקטיביים, זה גורם לנו לנטייה לא לרצות לעבוד. זה קורה כשהדחיינות הופכת להיות מנגנון התמודדות עם הלחץ.  עם זאת, מנגנון כזה אינו יעיל, מאחר וזה גורם לנו לעתים קרובות להרגיש שעלינו לעמוד בהתחייבויות שלנו… מה שגורם לעוד יותר לחץ.

ד"ר ניל פיור, מחבר הספר: "ההרגל החדש" מציע לקבוע לוח זמנים קבוע לבילויים מהנים, מה שיכול להוות דרך יעילה להתגבר על דחיינות. כלומר, אם קובעים לוח זמנים מראש להשקעת זמן בבידור, פעילות גופנית, זמן משפחתי, תחביבים ופעילויות חברתיות, זה משמש כתזכורת עבורנו ליהנות וללא צורך בדחיינות של העבודה כדי לעשות זאת.

7. פתרון בעיות באיטיות רבה יותר

כפי שכבר הוזכר, למצב של יתר לחץ יש השפעה שלילית על המוח שלנו. כשנמצאים בלחץ, המוח משחרר הורמון לחץ, נוראפינפרין, מה שגורם למצב של עוררות מוגברת המעכבת את היכולת להשיג את המשאבים הנפשיים הדרושים כדי לחשוב בצורה גמישה, מה שמשפיע על יכולתנו לפתור בעיות.

כמובן שהימנעות ממצבים מעכבים או כאלה שגורמים לחוסר יכולת לחשוב בצורה גמישה ולעסוק בטכניקות הרגעה הן הדרכים הטבעיות להתמודד מול הבעייה. כמו רוב שאר התסמינים של המתח,

8. יותר מחשבות שליליות

מחשבות שליליות ותפיסה פסימית הם סימנים מובהקים ללחץ, הנובעת כתוצאה ישירה מהשינויים הכימיים החלים במוח כשחווים מתח. זה אמנם הגיוני, אבל לעתים קרובות אנחנו לא מצליחים לנהל ביעילות מחשבות שליליות שחוזרות על עצמן.

יש שני פתרונות לבעיה: לא לשקוע יותר מדי במחשבות שליליות ולהשקיע יותר בחשיבה חיובית.

כפי שהופיע כבר במאמרים קודמים, מחשבות שליליות מופיעות באופן אוטומטי, והן משקפות מצב (לחץ במקרה זה) מסויים, אבל זה אינו אומר באמת מי אתם כבני אדם. אל תאפשרו לאותן מחשבות לחבל בכם כשאתם שוקעים בהן. נסו שלא להכיר בנוכחותן ולתת להם פשוט להתפוגג.

חשיבה חיובית אומרת שאתם מתמודדים עם אותם מצבי לחץ בצורה יותר חיובית. כדי לתרגל חשיבה חיובית, התחילו עם שיחה עצמית – על המחשבות שאינן נאמרות ושמתרוצצות כל הזמן בראש. זה חשוב, מאחר והאופן שבו אתם מצליחים לתקשר עם עצמכם, משפיע על החשיבה שלכם, הרגשות ועל ההערכה העצמית.

על ידי לימוד של תרגול הצהרות ותגמול עצמכם על עבודה טובה, זה יגביר את יכולת הדיבור העצמי החיובית. דברים נוספים שאפשר לעשות הם להגביר את הדיבור העצמי החיובי, לקרוא יותר, להיות יצירתיים, לבלות זמן עם אנשים חיוביים, ליהנות ולהציב יעדים. זה עשוי לקחת קצת זמן כדי להבין את היתרונות של שיחה עצמית חיובית, אבל זה יקרה בסוף, אם מתאזרים בסבלנות.

9. נעשים חולים וסובלים מכאבים לעתים קרובות יותר בעקבות יתר לחץ.

ללחץ יש השפעה שלילית על הגוף מאחר שהוא גורם לו לשחרר יותר הורמונים, מדכא את המערכת החיסונית של הגוף ומייצר מתח בראש ובגוף.

בריא לדעת מציג מידע כללי בתחומי בריאות ואורח חיים ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי. תכני בריא לדעת אינם בגדר המלצה או עצה או ייעוץ רפואי. השימוש באתר באחריות בלעדית של הגולש/ת.
שתפו עם חברים ומשפחה, הם עוד יודו לכם!
שיתוף
וואטסאפ
ציוץ
שלח לחבר/ה
טלגרם

תגובות לכתבה

4 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דוד
לפני 6 חודשים

מעשיר תידע

אוחנון יוסף
לפני 6 חודשים

אמת ויציב וזה בדיוק מה שקורה לי

תמר
לפני 6 חודשים

ממש נכון

טלי
לפני 6 חודשים

לגמרי אבל העצה של תנסו לחשוב מחשבות חיוביות ולדכא את השליליות רדודה. מי שחווה את זה יודע שזה כמעט בלתי אפשרי.

להיות בריאים יותר בכל פלטפורמה, הצטרפו אלינו